כיהלי נ' מלם אריחי ירושלים בע"מ ואח'

החלטה

מלכתחילה ביקש התובע עיקול על נכסי הנתבעים עד לגובה של 389,856 ₪.

כב' הרשם נעתר לבקשה עד לגובה של 100,000 ₪ והורה כי העיקול יחול רק על הנתבעת 1 (החלטה מיום 23.5.11).

ביום 26.5.11 הגיש התובע בקשה לעיון מחדש בהחלטה של כב' הרשם וביום 16.6.11 ביקש להורות על הטלת עיקול בגובה של 294,490 ₪.

הנתבעים הגיבו על הבקשה לעיון מחדש, ביום 26.6.11 ומטבע הדברים התנגדו לה.

מסיבות שאינן ברורות אשר חלקן לפחות נעוץ בפגרה, הגיע התיק אלי רק היום למתן החלטה ועם הצדדים הסליחה.

עיינתי בבקשות ובתגובה להן וכן בפרוטוקול הדיון בפני כב' הרשם ובהחלטתו והגעתי למסקנה כי ראוי להגדיל את העיקול אולם אני דוחה את הבקשה להגדילו עד למלא הסכום המבוקש.

כידוע, בשלב מקדמי זה אינני נצרכת להכריע בכל המחלוקות בין הצדדים והחלטתי נסמכת על החומר שבפני על פי מיטב הערכתי ושיקול הדעת הניתן לי.

מן החומר האמור הגעתי למסקנה כי לתביעה יש בסיס וכי הסכום אשר קבע כב' הרשם לעיקול הינו נמוך בהתחשב במכלול הנסיבות המפורטות בבקשה לעיון מחדש.

יחד עם זאת, יש לשים לב כי התובע עצמו חזר בו מן הסכום המקורי בגינו ביקש את העיקול והבקשה לעיון מחדש היא להטיל עיקול על סכום נמוך בשיעור ניכר.

מתוך מכלול האיזון אני מורה על הגדלת העיקול בסך של 50,000 ₪ כך שסך העיקול יעמוד על 150,000 ₪.

למען הסר ספק אני מדגישה כי העיקול יחול רק על הנתבעת 1 ואיני רואה מקום להרחיבו על הנתבעים האחרים, במיוחד לנוכח הצהרת הנתבעת 1 על כך שהכספים המעוקלים שמורים אצלה (סעיף 6 לתוספת לבקשה מיום 16.6.11) כך שהתובע יוכל להפרע מהם, ככל שינתן פסק דין לטובתו.

איני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: